ביום ההוא תותו, לפני חצי שנה, סדרי בראשית התהפכו ומאז השמיים כבר לא מעל והאדמה כבר לא מתחת. הרגשה של תוהו ובוהו והרבה מאוד חושך.
הרבה ימים של אין וריק. של תהום. הרבה שאלות של למה ואיך לעזאזל זה ייתכן שאתה לא חוזר. מחכים לך. תמיד. הגעגועים לכל כולך לא פוסקים ולו לשנייה. שאף לא אחד יחשוב אחרת.
185 ימים , 266,585 דקות מאז שאנחנו נושמים , כואבים, מתייסרים, מתגעגעים כל כך כל כך.
המחשבות עלייך שם בכל התופת הזה, במוצב פגה, כואבות מאוד ולא מרפות: מעטים מול רבים, באין תחמושת, באין מפקדים, באין..
מה חשבת? מה הרגשת? ידעת?
בטוחים שהערכים של גולני ובמיוחד של טורפי הלילה שלך- הפלוגה שכל כך התגאית להשתייך להם- כיוונו אותך באותה שבת ארורה: אהבת הארץ, שורשיות, חיבור לאדמה. קדושת המולדת. הרעות. יודעים שלא ויתרת ויצאת להסתער על אויב אכזר..!
הרבה זכרונות עוטפים אותנו חמוד, של הילד, נער, גבר שאתה: ילד טבע ומרחבים, מוקף תמיד חברים ואוהבים, המגנט של כולם, אוהד ירוק בנשמה, עלם חמודות, פייטר ענק ולוחם גדול מהחיים. תמיד מסתפק במועט ובמה שיש, טורף את החיים ונאמן לעצמך, למשפחה, לחברים. הסמל לארץ ישראל היפה- יפה מאוד!
אתה מצעיד אותנו כבר חצי שנה ילד, מלמד אותנו שעורים בסבלנות, אהבה, הורות אחרת, התמודדות עם רגעי כעס, אימה ואיבוד תקווה בלעדייך. נסיונות רבים ללמוד ללכת מחדש. לדבר. להנציח את אהבותייך. חיים אותך. מדברים אותך.
האמת חמוד?
לא ידענו שאפשר לאהוב ולהתגעגע ככה. לא ידענו שהלב יכול לצאת אל מישהו ככה. אנושות.
לנצח איתי💚💚💚💚